מתכת: הגדרה בכימיה
מתכת: יסוד, או תערובת של יסודות כמו סגסוגת, שבדרך כלל מבריק, מוליך חום וחשמל היטב וניתן לפטש או לכופף אותו בלי שישבר.
אטומי מתכת מחזיקים באלקטרוני הערכיות החיצוניים שלהם בחולשה, ולכן בתגובות הם נוטים לאבד אותם וליצור יונים חיוביים. במצב מוצק, האלקטרונים החופשיים האלה משותפים בקשר מתכתי, וזה מסביר את המוליכות, הברק והגמישות. בערך ארבעה מכל חמישה יסודות הם מתכות, וכמעט כולם מוצקים בטמפרטורת החדר, כשכספית היא היחידה הנוזלית.
דוגמאות
- נחושת — משמשת בחיווט חשמלי
- ברזל — המרכיב העיקרי של פלדה
- אלומיניום — קל ועמיד בפני שיתוך, משמש בפחיות ובמטוסים
- כספית — המתכת היחידה שהיא נוזלית בטמפרטורת החדר
בטבלה המחזורית
מתכות תופסות את הצד השמאלי ואת מרכז הטבלה, משמאל לקו המשוני של חצאי המתכות, והאופי המתכתי מתחזק לכיוון הפינה השמאלית התחתונה.