נויטרון: הגדרה בכימיה
נויטרון: חלקיק תת-אטומי ניטרלי חשמלית הנמצא בגרעין, בעל מסה גדולה במעט ממסת פרוטון.
נויטרונים מוסיפים מסה לאטום מבלי לשנות את מטענו, ומספרי נויטרונים שונים יוצרים את האיזוטופים השונים של יסוד. יחד עם הפרוטונים הם מוחזקים בגרעין על ידי הכוח הגרעיני החזק, והאיזון בין נויטרונים לפרוטונים קובע אם גרעין יציב. הנויטרון התגלה על ידי ג'יימס צ'דוויק ב-1932, ובכורים גרעיניים נויטרונים גורמים לביקוע של גרעיני אורניום-235.
דוגמאות
- למימן רגיל (מימן-1) אין נויטרונים
- לפחמן-12 יש 6 נויטרונים ולפחמן-14 יש 8
- לאורניום-238 יש 92 פרוטונים ו-146 נויטרונים
- נויטרון חופשי דועך בזמן מחצית חיים של כ-10 דקות
בטבלה המחזורית
הטבלה אינה מציינת מספרי נויטרונים, אך אפשר להעריך אותם על ידי חיסור המספר האטומי מהמסה האטומית מעוגלת למספר שלם.