תרכובת: הגדרה בכימיה
תרכובת: חומר המורכב משני יסודות שונים או יותר הקשורים כימית ביניהם ביחס קבוע, כמו מים (H₂O) או נתרן כלורי (NaCl).
לתרכובת יכולות להיות תכונות שונות לחלוטין מאלה של היסודות המרכיבים אותה: נתרן הוא מתכת תגובתית וכלור הוא גז רעיל, ובכל זאת יחד הם יוצרים מלח שולחן. מפני שיחס היסודות קבוע, לכל תרכובת יש נוסחה כימית מוגדרת. אפשר לפרק תרכובות ליסודותיהן רק בתגובות כימיות, ולא בשיטות פיזיקליות כמו סינון.
דוגמאות
- מים (H₂O) — שני אטומי מימן הקשורים לאטום חמצן אחד
- פחמן דו-חמצני (CO₂) — נוצר כשדלקים נשרפים
- נתרן כלורי (NaCl) — מלח שולחן
- גלוקוז (C₆H₁₂O₆) — סוכר שצמחים מייצרים
בטבלה המחזורית
מתכות מצד שמאל של הטבלה מתחברות עם אל-מתכות מצד ימין ויוצרות תרכובות יוניות כמו NaCl, ואילו אל-מתכות מתחברות זו עם זו ויוצרות תרכובות מולקולריות כמו CO₂.