תערובת: הגדרה בכימיה
תערובת: שני חומרים או יותר המשולבים פיזיקלית, שכל אחד מהם שומר על תכונותיו. בדרך כלל אפשר להפריד תערובות באמצעים פיזיקליים כמו סינון, אידוי או זיקוק.
בניגוד לתרכובת, לתערובת אין הרכב קבוע: אפשר לערבב עוד מלח במי מלח והם עדיין מי מלח. תערובות הן הומוגניות (אחידות בכל נקודה, ונקראות גם תמיסות) או הטרוגניות (בעלות מראה לא אחיד לעין). רוב החומרים סביבנו, מאוויר ועד אדמה ומזון, הם תערובות ולא חומרים טהורים.
דוגמאות
- אוויר — חנקן, חמצן, ארגון וגזים נוספים
- מי מלח — מלח המומס במים
- חול ונסורת ברזל, שאפשר להפריד באמצעות מגנט
- תערובת חטיפים — אגוזים, צימוקים ושוקולד שאפשר להפריד ביניהם ביד
בטבלה המחזורית
הטבלה המחזורית מפרטת יסודות טהורים, אך בטבע רבים מהם נמצאים כחלק מתערובות, כמו החנקן, החמצן והארגון באוויר.