קבוצה 6: קבוצת הכרום

שישה אלקטרונים ומצב ‎+6

כרום ([Ar] 3d⁵ 4s¹) ומוליבדן ([Kr] 4d⁵ 5s¹) מציבים אלקטרון אחד באורביטל s וחמישה בתת־הקליפה d, משום שתת־קליפת d מלאה למחצה יציבה במיוחד. טונגסטן הוא [Xe] 4f¹⁴ 5d⁴ 6s². בכל מקרה יש שישה אלקטרונים מעבר לליבה, ושלוש המתכות מגיעות ל־‎+6, כמו ב־CrO₃, MoO₃ ו־WO₃.

כרום יוצר גם Cr²⁺ ו־Cr³⁺, ו־‎+3 הוא המצב היציב ביותר שלו. תרכובות ה־‎+6 שלו, כמו כרומט צהוב (CrO₄²⁻) ודיכרומט כתום (Cr₂O₇²⁻), הן חומרים מחמצנים חזקים ורעילות. לאורך הקבוצה ‎+6 נעשה יציב יותר, ולכן מוליבדן וטונגסטן נמצאים בנוחות ב־‎+6, ההפך מקבוצות ראשיות כמו קבוצה 14, שבה עופרת מעדיפה ‎+2.

מגמות לאורך הקבוצה

נקודת ההיתוך והצפיפות מטפסות בחדות. כרום נמס ב־2180 K, מוליבדן ב־2896 K וטונגסטן ב־3695 K. הצפיפות עולה מ־7.19 g/cm³ ל־10.28 g/cm³ ואחר כך ל־19.25 g/cm³, כמעט בדיוק צפיפות הזהב (19.3 g/cm³). באופן חריג, גם האלקטרושליליות עולה לאורך הקבוצה, מ־1.66 ל־2.16 ול־2.36, ואילו ברוב הקבוצות הראשיות היא יורדת.

היכן פוגשים את קבוצה 6

כרום מעניק לפלדת אל־חלד את עמידותה בפני חלודה על ידי יצירת שכבת אוקסיד בלתי נראית, והוא נותן את ברק המראה לברזים מצופי כרום. עקבות של כרום הופכות רובינים לאדומים ואזמרגדים רבים לירוקים, כיאה ליסוד ששמו נגזר מהמילה היוונית לצבע. מוליבדן מחזק פלדה לצינורות ולכלים, מוליבדן דו־גופריתי הוא חומר סיכה חלקלק, והחיידקים הממירים חנקן מהאוויר לאמוניה נשענים בדרך כלל על אנזים המכיל מוליבדן. קצות מקדחים ולהבי מסור עשויים טונגסטן קרבידי, וחוט טונגסטן זהר בנורות להט ישנות.

סיבורגיום

סיבורגיום (106) הוא רדיואקטיבי ויוצר רק בכמה אטומים בכל פעם. הוא נקרא על שם הכימאי גלן סיבורג בעודו בחיים. ניסויים באטומים בודדים מראים שהוא יוצר תרכובות נדיפות הדומות לאלה של מוליבדן וטונגסטן, אך נקודת ההיתוך והצפיפות שלו מעולם לא נמדדו.