מטען: הגדרה בכימיה
מטען: תכונה של חומר הגורמת למשיכה או לדחייה חשמלית. לפרוטונים מטען חיובי ולאלקטרונים מטען שלילי שווה בגודלו.
מטענים מנוגדים מושכים ומטענים זהים דוחים, וכוחות אלה מחזיקים יחד אטומים, יונים ותרכובות רבות. מטען נמדד בקולון, אך כימאים סופרים אותו בדרך כלל ביחידות של המטען היסודי, כך שפרוטון הוא +1 ואלקטרון הוא −1. אטום שמספר הפרוטונים והאלקטרונים בו שווה הוא ניטרלי; קליטה או איבוד של אלקטרונים מקנים לו מטען והופכים אותו ליון.
דוגמאות
- Na⁺ — יון נתרן במטען +1
- Cl⁻ — יון כלוריד במטען −1
- O²⁻ — יון אוקסיד במטען −2
- Al³⁺ — יון אלומיניום במטען +3
בטבלה המחזורית
מטעני היונים הנפוצים תלויים בקבוצות: מתכות בקבוצה 1 יוצרות יונים +1, בקבוצה 2 יונים +2, אל-מתכות בקבוצה 16 יוצרות −2 ובקבוצה 17 −1.