מצב יסוד: הגדרה בכימיה
מצב יסוד: הסידור בעל האנרגיה הנמוכה ביותר של האלקטרונים באטום, ביון או במולקולה.
במצב יסוד האלקטרונים תופסים את האורביטלים הזמינים לפי סדר עולה של אנרגיה, בהתאם לעקרון הבנייה (אאופבאו), לעקרון האיסור של פאולי ולכלל הונד. כשאטום בולע אנרגיה, אלקטרון יכול לקפוץ לאורביטל גבוה יותר, וכך נוצר מצב מעורר. כשהוא חוזר למצב היסוד הוא משחרר את האנרגיה העודפת, לעיתים קרובות כאור בתדירות מסוימת.
דוגמאות
- מימן: 1s¹
- פחמן: 1s² 2s² 2p²
- נתרן: [Ne] 3s¹
- כרום הוא יוצא דופן: [Ar] 3d⁵ 4s¹, ולא [Ar] 3d⁴ 4s²
בטבלה המחזורית
תצורות האלקטרונים הניתנות ליסודות הן תצורות מצב יסוד, ומיקומו של יסוד מראה כיצד הן מסתיימות: למשל, כל יסוד בקבוצה 1 מסתיים ב-s¹.