אלקטרון: הגדרה בכימיה

אלקטרון: חלקיק תת-אטומי זעיר בעל מטען חשמלי שלילי (−1) התופס את המרחב סביב גרעין האטום.

מסת האלקטרון היא רק כ-1/1836 ממסת פרוטון, ולכן הוא כמעט אינו מוסיף למסת האטום, אך הוא שולט בכימיה שלו. קשרים נוצרים כשאטומים מעבירים או חולקים אלקטרונים, וזרם חשמלי במתכת הוא זרימה של אלקטרונים. האלקטרון התגלה ב-1897 על ידי הפיזיקאי הבריטי ג'יי ג'יי תומסון.

דוגמאות

בטבלה המחזורית

המספר האטומי של יסוד שווה למספר האלקטרונים באטום הניטרלי שלו, ומיקומו בטבלה מראה כיצד האלקטרונים האלה מסודרים.

מונחים קשורים

פרוטון נויטרון אורביטל מטען

כל המונחים