מניין מגיעים שמות היסודות?
שמות היסודות מגיעים ממקורות רבים: תיאורי תכונותיהם, המקומות שבהם נמצאו, מדענים מפורסמים, דמויות מהמיתולוגיה, כוכבי לכת וגרמי שמיים אחרים, והמינרלים שבהם נמצאו לראשונה. רשימה זו מציינת את מקור שמו של כל יסוד ומה פירושו.
שישה סוגי שמות
חלק מהשמות מתארים תכונה: כלור נגזר מהמילה היוונית לירוק חיוור, וברום מהמילה היוונית לסירחון. אחרים מכבדים מקומות, כמו גרמניום, פולוניום וארבעת היסודות הקרויים על שם הכפר השוודי איטרבי, או אנשים, כמו קוריום, איינשטייניום ומנדלביום. המיתולוגיה העניקה לנו טיטניום, על שם הטיטאנים, ופרומתיום, על שם פרומתאוס, ואילו אורניום, נפטוניום ופלוטוניום נקראו על שם אורנוס, נפטון ופלוטו. מינרלים חיים בבריליום, מבריל, ובזירקוניום, מזירקון. סמלים ישנים רבים נגזרים משמות לטיניים, ולכן זהב הוא Au, מ־aurum.
כיצד קוראים שמות ליסודות חדשים
לפי הכללים הנוכחיים של IUPAC, שעודכנו לאחרונה ב־2016, מגלי יסוד מאושר מציעים שם המבוסס על מושג או דמות מיתולוגיים (כולל גרם שמיים), מינרל או חומר דומה, מקום או אזור, תכונה של היסוד, או מדען. השמות מסתיימים ב־ium, פרט לקבוצה 17, שבה הם מסתיימים ב־ine, ולקבוצה 18, שבה הם מסתיימים ב־on, ולכן יסוד 117 הוא טנסין ויסוד 118 הוא אוגנסון. עד שהשם מאושר, ליסוד יש שם זמני הנגזר ממספרו האטומי, כמו אונונאוקטיום ליסוד 118.