מי גילה את היסודות? מגלי כל 118 היסודות

רשימה זו מראה מי גילה כל אחד מ־118 היסודות ומתי, מעשרת היסודות הידועים מימי קדם ועד היסודות הכבדים במיוחד שנוצרו במעבדות מודרניות. הקרדיט על גילוי אינו תמיד פשוט, ולכן הנה כך זה פועל בדרך כלל.

זיהוי לעומת בידוד

יסודות רבים זוהו הרבה לפני שמישהו החזיק דגימה טהורה. כימאים גילו לעיתים קרובות יסוד חדש תחילה כאוקסיד לא מוכר במינרל או כקווים חדשים בספקטרום, ובודדו את היסוד עצמו שנים או עשורים אחר כך. הליום נראה בספקטרום השמש ב־1868 אך לא נאסף על פני כדור הארץ עד 1895, ופלואור היה ידוע כקיים הרבה לפני שאנרי מואסן בודד אותו ב־1886. במקום ששני השלבים היו רחוקים זה מזה, ההערות לכל יסוד מזכירות את שניהם.

מחלוקות, צוותים ואישור

יסודות מסוימים נמצאו באופן עצמאי על ידי יותר מאדם אחד, מה שהוביל למחלוקות על זכות הראשונים; חמצן, למשל, יוצר הן על ידי קרל וילהלם שילה והן על ידי ג'וזף פריסטלי כמעט באותו זמן. מאז שנות ה־40 נוצרים יסודות חדשים על ידי צוותים גדולים במעבדות כמו ברקלי בקליפורניה, דובנה ברוסיה, GSI בדרמשטט שבגרמניה ו־RIKEN ביפן, ולכן הקרדיט ניתן לקבוצות ולא ליחידים. כיום כל טענה ליסוד חדש נבחנת על ידי קבוצת עבודה משותפת של IUPAC ו־IUPAP, האיגודים הבינלאומיים לכימיה ולפיזיקה, ורק לאחר שטענה מאושרת מוזמנים המגלים להציע שם.

מי גילה כל יסוד

לחצו על כותרת עמודה כדי למיין.

התגלה על ידי
6 פחמן עתיק פחמן מוכר מימי קדם בצורת פחם עץ ופיח. אנטואן לבואזיה רשם אותו כיסוד כימי ב-1789, וב-1797 הראה סמית'סון טננט שיהלום עשוי מפחמן טהור.
16 גופרית עתיק גופרית מוכרת מימי קדם, כשכונתה גפרית בוערת; היא מופיעה בטבע כגבישים צהובים ליד הרי געש ומעיינות חמים. אנטואן לבואזיה זיהה אותה כיסוד כימי וכלל אותה ברשימת היסודות שלו מ-1789.
26 ברזל עתיק ברזל מוכר מימי קדם; חפצי הברזל הקדומים ביותר, כמו חרוזים שנמצאו בקברים מצריים עתיקים, נעשו ממטאוריטים של ברזל. בני אדם למדו להתיך ברזל מעפרה לפני יותר מ-3,000 שנה, והחלו את תקופת הברזל.
29 נחושת עתיק נחושת מוכרת מימי קדם והייתה אחת המתכות הראשונות שבהן השתמשו בני אדם, משום שהיא מופיעה בטבע כגושים של מתכת טהורה. חפצי נחושת בני כ-10,000 שנה נמצאו במזרח התיכון.
47 כסף עתיק הכסף ידוע מימי קדם, ובמשך אלפי שנים נכרה ועובד לקישוטים, לכלי שולחן ולמטבעות. סמלו, Ag, מגיע מהמילה הלטינית argentum.
50 בדיל עתיק הבדיל ידוע מימי קדם, והופק בהתכה מעפרתו העיקרית, קסיטריט, לפני אלפי שנים. סמלו, Sn, מגיע מהמילה הלטינית stannum.
51 אנטימון עתיק האנטימון ותרכובותיו ידועים מימי קדם. סמלו, Sb, מגיע משמו הלטיני, stibium.
79 זהב עתיק הזהב ידוע מימי קדם; הוא אחת המתכות הבודדות שנמצאות בטבע בצורה טהורה, כגושים וכפתיתים, ולכן היה בין המתכות הראשונות שבהן השתמש האדם. סמלו, Au, מגיע מהמילה הלטינית aurum.
80 כספית עתיק הכספית ידועה מימי קדם ונעשה בה שימוש בתרבויות סיניות, הודיות, מצריות, יווניות ורומיות קדומות, וכן בידי אלכימאים. סמלה, Hg, מגיע משמה הלטיני hydrargyrum, מהמילה היוונית שפירושה 'מים-כסף'.
82 עופרת עתיק העופרת ידועה מתקופה פרהיסטורית, ולכן מגלה אינו ידוע. קל להפיק אותה בהתכה מעפרתה העיקרית, גלנה, ואנשים יצרו חפצי עופרת לפני אלפי שנים.
33 ארסן 1250 תרכובות ארסן כמו המינרל הצהוב אורפימנט היו מוכרות בעת העתיקה, אך המלומד הגרמני אלברטוס מגנוס מיוחס באופן מסורתי לבידוד היסוד לראשונה בסביבות 1250.
15 זרחן 1669 האלכימאי הגרמני הניג ברנד גילה את הזרחן בהמבורג ב-1669 כשהרתיח כמויות גדולות של שתן בחיפוש אחר אבן החכמים. החומר הזוהר שהפיק היה זרחן לבן.
27 קובלט 1735 הכימאי השוודי גאורג ברנדט זיהה את הקובלט בסביבות 1735 בעת שחקר מדוע עפרות מסוימות מעניקות לזכוכית צבע כחול עמוק. הוא הראה שהצבע נובע ממתכת חדשה, ולא מביסמוט כפי שהאמינו אז.
78 פלטינה 1735 פלטינה שימשה עמים ילידיים בדרום אמריקה זמן רב לפני שהאירופים הכירו אותה. קצין הצי הספרדי אנטוניו דה אוייואה פגש בה ב-1735 במהלך משלחת לדרום אמריקה, ותיאורו, שפורסם ב-1748, הכניס אותה למדע האירופי.
30 אבץ 1746 הכימאי הגרמני אנדריאס זיגיסמונד מרגרף מיוחס לבידוד האבץ ולזיהויו כיסוד ב-1746, בחימום העפרה קלמין עם פחמן. אבץ מתכתי כבר יוצר הרבה קודם בהודו ובסין.
28 ניקל 1751 המינרלוג השוודי אקסל פרדריק קרונסטדט גילה את הניקל ב-1751 בעת שניסה להפיק נחושת מעפרה אדמדמה שהכורים כינו kupfernickel, או ’שד הנחושת’. העפרה נראתה כעפרת נחושת אך לא הניבה נחושת, וקרונסטדט הראה שהיא מכילה במקום זאת מתכת חדשה.
83 ביסמוט 1753 הביסמוט היה מוכר בימי הביניים אך נחשב לעתים קרובות לעופרת או לבדיל. ב-1753 הראה הכימאי הצרפתי קלוד פרנסואה ז'פרואה שהוא יסוד נפרד.
12 מגנזיום 1755 הכימאי הסקוטי ג'וזף בלק זיהה את המגנזיום כיסוד ב-1755, לאחר שהראה שמגנזיה (מגנזיום חמצני) שונה מסיד. האמפרי דייווי בודד לראשונה את המתכת ב-1808, באמצעות אלקטרוליזה.
1 מימן 1766 המדען האנגלי הנרי קוונדיש זיהה את המימן כחומר נפרד ב-1766, כשהפיק אותו בתגובת מתכות עם חומצות וכינה אותו ’אוויר דליק’. אנטואן לבואזיה העניק לו מאוחר יותר את השם מימן (hydrogen, ’יוצר מים’), לאחר שהראה שהוא בוער ויוצר מים.
7 חנקן 1772 הרופא הסקוטי דניאל רתרפורד גילה את החנקן ב-1772 באדינבורו, כשבידד את החלק באוויר שאינו מקיים בעירה או נשימה, שאותו כינה ’אוויר מזיק’. קרל וילהלם שיל, הנרי קוונדיש וג'וזף פריסטלי חקרו את הגז באופן עצמאי בערך באותה עת.
8 חמצן 1774 ג'וזף פריסטלי גילה את החמצן ב-1774 באנגליה, כשמיקד אור שמש על כספית(II) חמצנית ואסף את הגז שהשתחרר ממנה. קרל וילהלם שיל הפיק אותו באופן עצמאי מעט קודם לכן אך פרסם מאוחר יותר, ואנטואן לבואזיה העניק לחמצן את שמו.
17 כלור 1774 הכימאי השוודי קרל וילהלם שיל יצר לראשונה גז כלור ב-1774 בתגובת חומצה הידרוכלורית עם המינרל פירולוסיט (מנגן דו-חמצני), אך חשב שזו תרכובת המכילה חמצן. האמפרי דייווי הראה ב-1810 שזהו יסוד והעניק לו את שמו.
25 מנגן 1774 קרל וילהלם שיל זיהה את המנגן כיסוד חדש ב-1774, ועמיתו יוהאן גוטליב גאהן בודד אותו באותה שנה בשוודיה בחימום מנגן דו-חמצני (פירולוסיט) עם פחמן.
42 מוליבדן 1778 הכימאי השוודי קרל וילהלם שיל הראה ב-1778 שהמינרל הרך מוליבדניט, שעד אז נחשב לגרפיט, מכיל יסוד חדש. פטר יעקב היילם בודד לראשונה את המתכת ב-1781 בחימום התחמוצת שלה עם פחמן.
52 טלוריום 1782 המינרלוג האוסטרי פרנץ-יוזף מילר פון רייכנשטיין גילה את הטלוריום ב-1782 בעפרת זהב מטרנסילבניה. הכימאי הגרמני מרטין היינריך קלפרוט אישר אותו ב-1798 וקרא לו על שם tellus, המילה הלטינית לכדור הארץ.
74 טונגסטן 1783 האחים הספרדים חואן חוסה ופאוסטו אלחויאר בודדו לראשונה את הטונגסטן ב-1783 בברגרה שבספרד, באמצעות חיזור בפחם עץ של חומצה שהופקה מהמינרל וולפרמיט. שנתיים קודם לכן הראה קרל וילהלם שיל שהמינרל הנקרא כיום שילית מכיל חומצה חדשה.
40 זירקוניום 1789 הכימאי הגרמני מרטין היינריך קלפרוט גילה את הזירקוניום ב-1789 בברלין, כשזיהה את התחמוצת שלו בדגימה של אבן החן זירקון מסרי לנקה. יונס יעקב ברצליוס בודד לראשונה את המתכת הבלתי טהורה ב-1824.
92 אורניום 1789 הכימאי הגרמני מרטין היינריך קלפרוט גילה את האורניום בברלין ב-1789 בעת שניתח את המינרל פיצ'בלנד, אף שמה שבודד היה למעשה תחמוצת. הכימאי הצרפתי אז'ן-מלכיור פליגו בודד לראשונה את המתכת עצמה ב-1841.
38 סטרונציום 1790 ב-1790 הבינו אדייר קראופורד ויליאם קרוקשנק שמינרל ממכרות העופרת ליד סטרונטיאן שבסקוטלנד מכיל 'אדמה' חדשה. המפרי דייווי בודד לראשונה את המתכת באלקטרוליזה ב-1808.
22 טיטניום 1791 איש הדת והמינרלוג החובב מקורנוול ויליאם גרגור גילה את הטיטניום ב-1791 בחול שחור מנחל בקורנוול שבאנגליה. הכימאי הגרמני מרטין היינריך קלפרוט מצא אותו באופן עצמאי ב-1795 במינרל רוטיל וקרא לו על שם הטיטאנים של המיתולוגיה היוונית.
39 איטריום 1794 הכימאי הפיני יוהאן גדולין גילה את האיטריום ב-1794, כשזיהה תחמוצת חדשה (שנקראה לימים איטריה) במינרל שחור מחצבה באיטרבי, ליד שטוקהולם. פרידריך וולר בודד את המתכת הבלתי טהורה ב-1828.
24 כרום 1797 הכימאי הצרפתי לואי-ניקולא ווקלן גילה את הכרום ב-1797 בקרוקואיט, מינרל כתום-אדום בוהק מסיביר. הוא בודד את המתכת בשנה שלאחר מכן בחימום התחמוצת שלה עם פחם עץ.
4 בריליום 1798 הכימאי הצרפתי לואי-ניקולא ווקלן גילה את הבריליום ב-1798, כתחמוצת במינרלים בריל ואזמרגד. את המתכת עצמה בודדו לראשונה ב-1828, באופן עצמאי, פרידריך וולר ואנטואן בוסי.
23 ונדיום 1801 אנדרס מנואל דל ריו מצא ונדיום בעפרת עופרת מקסיקנית ב-1801, אך שוכנע שזהו כרום לא טהור בלבד. נילס גבריאל סֶפסטרֶם גילה אותו מחדש בשוודיה ב-1830 וקרא לו על שם ואנאדיס, אחד משמותיה של האלה הנורדית פריה.
41 ניוביום 1801 הכימאי האנגלי צ'ארלס האצ'ט גילה את הניוביום ב-1801 בדגימת מינרל שנשלחה לאנגליה מצפון אמריקה, וקרא לו קולומביום. מכיוון שהוא דומה מאוד לטנטלום, זהותו עוררה מחלוקת במשך עשרות שנים, והכימאי הגרמני היינריך רוזה העניק לו את השם ניוביום ב-1844.
46 פלדיום 1802 הכימאי האנגלי וויליאם היד וולסטון גילה את הפלדיום ב-1802 בעת טיהור עפרת פלטינה מדרום אמריקה. תחילה הציע אותו למכירה בעילום שם בחנות בלונדון, מה שגרם לכימאים מסוימים לחשוד בתעלול, עד שחשף שהוא מגלהו.
73 טנטלום 1802 הכימאי השוודי אנדרס גוסטף אקברג גילה את הטנטלום ב-1802 באופסלה, במינרלים משוודיה ומפינלנד. הוא קרא לו על שם טנטלוס מהמיתולוגיה היוונית, בין השאר משום שהתחמוצת שלו לא יכלה 'לשתות' חומצה, כשם שטנטלוס לא יכול היה לעולם לשתות את המים שסביבו.
58 צריום 1803 הצריום התגלה ב-1803 על ידי יונס יעקב ברצליוס ווילהלם היסינגר בשוודיה, ובאופן בלתי תלוי על ידי מרטין היינריך קלפרוט בגרמניה, במינרל הנקרא כיום צריט. המתכת הטהורה לא בודדה עד 1875.
76 אוסמיום 1803 הכימאי האנגלי סמית'סון טנאנט גילה את האוסמיום ב-1803 בלונדון, בשארית השחורה שנותרה לאחר המסת עפרת פלטינה במים מלכותיים; באותה שארית מצא גם את האירידיום.
77 אירידיום 1803 הכימאי האנגלי סמית'סון טנאנט גילה את האירידיום ב-1803 בלונדון, בשארית הבלתי מסיסה שנותרה לאחר המסת עפרת פלטינה במים מלכותיים. הוא קרא לו על שם איריס, אלת הקשת היוונית, משום שלמלחיו יש צבעים רבים כל כך.
45 רודיום 1804 הכימאי האנגלי וויליאם היד וולסטון גילה את הרודיום בלונדון זמן קצר אחרי הפלדיום והכריז עליו ב-1804. הוא מצא אותו לאחר המסת עפרת פלטינה דרום-אמריקאית במים מלכותיים והסרת הפלטינה והפלדיום.
11 נתרן 1807 האמפרי דייווי בודד לראשונה את הנתרן ב-1807 במכון המלכותי בלונדון, בהעברת זרם חשמלי דרך נתרן הידרוקסידי מותך (סודה קאוסטית). הוא בודד אשלגן באותו אופן ימים ספורים קודם לכן.
19 אשלגן 1807 האמפרי דייווי בודד את האשלגן ב-1807 במכון המלכותי בלונדון, בהעברת זרם חשמלי דרך פוטאש מותך (אשלגן הידרוקסידי). זו הייתה המתכת הראשונה שבודדה אי פעם באלקטרוליזה.
5 בור 1808 בור בודד לראשונה, בצורה לא טהורה, ב-1808 בידי הכימאים הצרפתים ז'וזף לואי גה-ליסאק ולואי ז'אק טנאר ובאופן עצמאי בידי האמפרי דייווי בלונדון, כולם מחומצה בורית. בור טהור מאוד לא יוצר עד תחילת המאה ה-20.
20 סידן 1808 האמפרי דייווי בודד את הסידן ב-1808 בלונדון, באלקטרוליזה של תערובת סיד וכספית(II) חמצנית. הסיד עצמו, תרכובת סידן, שימש בבנייה מימי קדם.
56 בריום 1808 הכימאי האנגלי המפרי דייווי בודד לראשונה מתכת בריום ב-1808 בלונדון באלקטרוליזה של תרכובות בריום. קרל וילהלם שיל כבר זיהה את התחמוצת שלו, בריטה, כחומר חדש ב-1774.
53 יוד 1811 הכימאי הצרפתי ברנאר קורטואה גילה את היוד ב-1811 בעת שהפיק כימיקלים מאפר אצות לייצור מלחת, כשהוספת חומצה גופריתנית שחררה אדים סגולים. שמו נגזר מהמילה היוונית iodes, שפירושה 'סגול'.
3 ליתיום 1817 יוהאן אוגוסט ארפווסון גילה את הליתיום ב-1817 בעת ניתוח המינרל פטליט במעבדתו של יונס יעקב ברצליוס בשטוקהולם. את המתכת עצמה בודד לראשונה ב-1821 ויליאם תומס ברנד, באמצעות אלקטרוליזה.
34 סלניום 1817 הכימאים השוודים יונס יעקב ברצליוס ויוהאן גוטליב גאהן גילו את הסלניום ב-1817 בבוץ אדמדם ממפעל חומצה גופרתית בגריפסהולם שבשוודיה. ברצליוס טעה בתחילה וחשב שהוא טלוריום.
48 קדמיום 1817 הכימאי הגרמני פרידריך שטרומאייר גילה את הקדמיום ב-1817 בגטינגן, בעת שחקר דגימה של אבץ פחמתי שהצהיבה בחימום אף שלא הכילה ברזל. הוא קרא לו על שם cadmia, השם הלטיני לעפרת האבץ קלמין.
14 צורן 1823 הכימאי השוודי יונס יעקב ברצליוס מיוחס לבידוד הצורן ב-1823 בשטוקהולם, בחימום אשלגן פלואורוסיליקט עם מתכת אשלגן.
13 אלומיניום 1825 הפיזיקאי הדני האנס כריסטיאן ארסטד הפיק את האלומיניום הלא טהור הראשון ב-1825 בקופנהגן, בתגובת אלומיניום כלורי עם אמלגם אשלגן. פרידריך וולר שיפר את השיטה ב-1827 והפיק מתכת טהורה יותר.
35 ברום 1826 הכימאי הצרפתי אנטואן-ז'רום בלאר גילה את הברום ב-1826 בעת שחקר אפר אצות ותמיסת מלח מביצות המלח של מונפלייה. בגרמניה בודד אותו קרל לוויג באופן עצמאי מעט קודם לכן אך פרסם את תוצאותיו מאוחר יותר.
90 תוריום 1829 הכימאי השוודי יונס יעקב ברצליוס זיהה את התוריום ב-1829 במינרל שחור מאי נורווגי, הנקרא כיום תוריט. הוא קרא לו על שם תור, אל הרעם הנורדי.
57 לנתן 1839 הכימאי השוודי קרל גוסטף מוזנדר גילה את הלנתן ב-1839 בשטוקהולם, כשמצא תחמוצת חדשה החבויה בדגימה של צריום חנקתי. הוא קרא לו על שם המילה היוונית lanthanein, שפירושה 'להיות חבוי'.
65 טרביום 1843 הכימאי השוודי קרל גוסטף מוזנדר גילה את הטרביום ב-1843 בשטוקהולם, כשפיצל את האיטריה, תחמוצת מהמינרל גדוליניט, לשלוש מנות.
68 ארביום 1843 הכימאי השוודי קרל גוסטף מוזנדר גילה את הארביום ב-1843 בשטוקהולם בעת שפיצל את האיטריה, תחמוצת מהמינרל גדוליניט, למנות. הוא קרוי על שם איטרבי, הכפר השוודי שבו נמצא הגדוליניט.
44 רותניום 1844 הכימאי הרוסי קרל ארנסט קלאוס גילה את הרותניום ב-1844 באוניברסיטת קאזאן, בעת שחקר את השאריות שנותרו לאחר שהפלטינה הופקה מעפרה מהרי אורל.
55 צזיום 1860 רוברט בונזן וגוסטב קירכהוף גילו את הצזיום ב-1860 בהיידלברג שבגרמניה, כשהבחינו בשני קווים כחולים בוהקים בספקטרום של מי מעיין מינרליים, והוא היה היסוד הראשון שנתגלה בעזרת ספקטרוסקופ. שמו נגזר מהמילה הלטינית caesius, שפירושה 'כחול שמיים'.
37 רובידיום 1861 המדענים הגרמנים רוברט בונזן וגוסטב קירכהוף גילו את הרובידיום ב-1861 בהיידלברג, בעזרת הספקטרוסקופ שהמציאו לאחרונה לבחינת המינרל לפידוליט. הם קראו לו על שם המילה הלטינית rubidus, שפירושה ’אדום עמוק’, על שם צבען של קווי הספקטרום הבהירים ביותר שלו.
81 תליום 1861 וויליאם קרוקס גילה את התליום באנגליה ב-1861 כשראה קו ירוק בוהק בספקטרום של שאריות ממפעל לחומצה גופריתנית. שמו נגזר מהמילה היוונית thallos, שפירושה 'נבט ירוק'.
49 אינדיום 1863 הכימאים הגרמנים פרדיננד רייך ותאודור ריכטר גילו את האינדיום ב-1863 באקדמיה למכרות בפרייברג, בעת שחיפשו תליום בעפרת אבץ באמצעות ספקטרוסקופ. הם קראו לו על שם הקו הכחול-אינדיגו הבוהק שראו בספקטרום שלו.
2 הליום 1868 הליום התגלה ב-1868, כשהאסטרונומים פייר ז'אנסן ונורמן לוקייר הבחינו בקו צהוב בלתי מוסבר בספקטרום של השמש, ולוקייר הציע שהוא מגיע מיסוד חדש. ויליאם ראמזי בודד לראשונה הליום על פני כדור הארץ ב-1895, ממינרל אורניום בשם קליוויט.
31 גליום 1875 הכימאי הצרפתי פול-אמיל לקוק דה בואבודרן גילה את הגליום ב-1875 בספקטרוסקופיה, כשהבחין בשני קווים סגולים חדשים בדגימה של עפרת אבץ. הוא בודד את המתכת באלקטרוליזה מאוחר יותר באותה שנה וקרא לה על שם Gallia, השם הלטיני של צרפת.
67 הולמיום 1878 הכימאים השווייצרים מרק דלפונטיין וז'אק-לואי סורה איתרו את ההולמיום בשיטות ספקטרוסקופיות בז'נבה ב-1878, והכימאי השוודי פר תאודור קלווה הפריד אותו באופן בלתי תלוי מתחמוצת ארביום ב-1879. קלווה קרא לו על שם Holmia, השם הלטיני לשטוקהולם.
70 איטרביום 1878 הכימאי השווייצרי ז'אן שארל גליסאר דה מריניאק גילה את האיטרביום ב-1878 בז'נבה, לאחר שהפריד אותו מתחמוצת ארביום, וקרא לו על שם הכפר השוודי איטרבי. ב-1907 הוכח שהאיטרביום שלו הכיל יסוד נוסף, לוטטיום.
21 סקנדיום 1879 הכימאי השוודי לארס פרדריק נילסון גילה את הסקנדיום ב-1879 באופסלה, כשמצא אותו במינרלים הנדירים אוקסניט וגדוליניט, וקרא לו על שם סקנדינביה. המתכת הטהורה לא יוצרה עד 1937.
62 סמריום 1879 הכימאי הצרפתי פול-אמיל לקוק דה בואבודראן גילה את הסמריום בפריז ב-1879 בספקטרוסקופיה של תמצית מהמינרל סמרסקיט. סמרסקיט נקרא על שם הפקיד הרוסי לענייני כרייה וסילי סמרסקי-בחובץ, ולכן סמריום הוא היסוד הראשון שנקרא, בעקיפין, על שם אדם.
69 תוליום 1879 הכימאי השוודי פר תאודור קלווה גילה את התוליום ב-1879 באופסלה, בהפרידו אותו מתחמוצת ארביום בלתי טהורה.
64 גדוליניום 1880 הכימאי השווייצרי ז'אן שארל גליסאר דה מריניאק איתר את הגדוליניום ב-1880 בז'נבה, ופול-אמיל לקוק דה בואבודראן בודד ב-1886 צורה טהורה יותר של התחמוצת שלו. הוא קרוי על שם המינרל גדוליניט, שנקרא לכבוד הכימאי הפיני יוהאן גדולין.
59 פרזאודימיום 1885 הכימאי האוסטרי קרל אואר פון וולסבך גילה את הפרזאודימיום ב-1885 בווינה, כשפיצל חומר בשם דידימיום, שנחשב זמן רב ליסוד בודד, לשניים: פרזאודימיום וניאודימיום.
60 ניאודימיום 1885 הכימאי האוסטרי קרל אואר פון וולסבך גילה את הניאודימיום בווינה ב-1885, כשהפריד דידימיום לשני יסודות. שמו פירושו 'תאום חדש'.
9 פלואור 1886 הכימאי הצרפתי אנרי מואסן בודד לראשונה את הפלואור ב-1886 בפריז, באלקטרוליזה של אשלגן מימן פלואורי המומס במימן פלואורי נוזלי. ההישג סייע לו לזכות בפרס נובל בכימיה ב-1906.
32 גרמניום 1886 הכימאי הגרמני קלמנס וינקלר גילה את הגרמניום ב-1886 בפרייברג שבסקסוניה, בעת ניתוח מינרל כסף שנמצא לאחרונה בשם ארגירודיט. הוא קרא לו על שם מולדתו, גרמניה.
66 דיספרוזיום 1886 הכימאי הצרפתי פול-אמיל לקוק דה בואבודראן גילה את הדיספרוזיום בפריז ב-1886, לאחר שהפריד בעמל רב את התחמוצת שלו מתחמוצת הולמיום.
18 ארגון 1894 לורד ריילי וויליאם ראמזי גילו את הארגון ב-1894 בלונדון, לאחר שהבחינו שחנקן שנלקח מהאוויר צפוף מעט יותר מחנקן שהופק מתרכובות כימיות. הם הסירו את החנקן והחמצן מדגימת אוויר ומצאו גז לא תגובתי שנותר.
10 ניאון 1898 וויליאם ראמזי ומוריס טראברס גילו את הניאון ב-1898 באוניברסיטת קולג' לונדון, באידוי איטי של אוויר נוזלי ובחקר הגזים שהתאדו. שמו בא מהמילה היוונית neos, שפירושה ’חדש’.
36 קריפטון 1898 וויליאם ראמזי ומוריס טראברס גילו את הקריפטון ב-1898 באוניברסיטת קולג' לונדון, באידוי אוויר נוזלי ובבחינת השארית הקטנה שנותרה. הם קראו לו על שם המילה היוונית kryptos, שפירושה ’נסתר’.
54 קסנון 1898 הכימאי הסקוטי וויליאם ראמזי והכימאי האנגלי מוריס טרווירס גילו את הקסנון בלונדון ב-1898, בשארית שנותרה לאחר אידוי של אוויר נוזלי. שמו נגזר מהמילה היוונית xenos, שפירושה 'זר'.
84 פולוניום 1898 מארי ופייר קירי גילו את הפולוניום בפריז ב-1898 בעת שחקרו את עפרת האורניום פיצ'בלנד. מארי קירי קראה לו על שם מולדתה, פולין.
88 רדיום 1898 מארי ופייר קירי, בעבודה עם גוסטב בֶּמוֹן, הכריזו על גילוי הרדיום בפריז ב-1898 לאחר שמצאו חומר רדיואקטיבי חדש בעפרת פיצ'בלנד. השם נגזר מהמילה הלטינית radius, שפירושה 'קרן'.
86 ראדון 1899 ב-1899 הבחינו ארנסט רתרפורד ורוברט אוונס באוניברסיטת מקגיל במונטריאול בגז רדיואקטיבי הנפלט מתרכובות תוריום, וב-1900 מצא פרידריך ארנסט דורן בגרמניה גז דומה הנפלט מרדיום. השם ראדון נגזר מרדיום.
89 אקטיניום 1899 הכימאי הצרפתי אנדרה-לואי דבייֶרן גילה את האקטיניום בפריז ב-1899 בשאריות פיצ'בלנד שנותרו לאחר שבני הזוג קירי הפיקו רדיום, ופרידריך אוסקר גיזל מצא אותו באופן בלתי תלוי ב-1902. שמו נגזר מהמילה היוונית aktis, שפירושה 'קרן' או 'אלומה'.
63 אירופיום 1901 הכימאי הצרפתי אז'ן-אנטול דמרסה גילה את האירופיום ב-1901 בפריז, לאחר שהפריד אותו מדגימות של סמריום שחשד שהכילו יסוד לא ידוע.
71 לוטטיום 1907 הכימאי הצרפתי ז'ורז' אורבן גילה את הלוטטיום בפריז ב-1907 כשהראה שהאיטרביום הוא תערובת של שני יסודות; קרל אואר פון וולסבך וצ'ארלס ג'יימס הפרידו אותו באופן בלתי תלוי בערך באותו זמן. אורבן קרא לו על שם לוטטיה, השם הרומי לפריז.
91 פרוטקטיניום 1913 קזימיר פאיינס ואוסוולד גרינג זיהו איזוטופ קצר חיים של פרוטקטיניום בגרמניה ב-1913 וקראו לו ברביום; ב-1917 וב-1918 מצאו אוטו האן וליזה מייטנר בברלין, ובאופן בלתי תלוי פרדריק סודי וג'ון קרנסטון בבריטניה, את פרוטקטיניום-231 ארוך החיים יותר. השם פירושו 'לפני אקטיניום', משום שהוא דועך לאקטיניום.
72 הפניום 1923 הפיזיקאי ההולנדי דירק קוסטר והכימאי ההונגרי גיאורג דה הבסי גילו את ההפניום ב-1923 בקופנהגן, בעזרת ספקטרוסקופיית רנטגן שבה מצאו אותו בעפרת זירקוניום. הוא קרוי על שם Hafnia, השם הלטיני לקופנהגן.
75 רניום 1925 הכימאים הגרמנים וולטר נודק, אידה טקה (לימים אידה נודק) ואוטו ברג גילו את הרניום ב-1925, כשאיתרו אותו בספקטרוסקופיית רנטגן בעפרת פלטינה ובמינרל קולומביט. הם קראו לו על שם נהר הריין, Rhenus בלטינית.
43 טכנציום 1937 המדענים האיטלקים אמיליו סגרה וקרלו פרייר זיהו את הטכנציום ב-1937 באוניברסיטת פלרמו, בחתיכת מוליבדן שהופצצה בדאוטרונים בציקלוטרון של ארנסט לורנס בברקלי שבקליפורניה. זה היה היסוד הראשון שיוצר באופן מלאכותי, ולכן שמו נגזר מהמילה היוונית technetos, שפירושה 'מלאכותי'.
87 פרנציום 1939 מרגריט פרי גילתה את הפרנציום ב-1939 במכון קירי בפריז בעת טיהור דגימות של אקטיניום. היא קראה לו על שם מולדתה, צרפת.
85 אסטטין 1940 דייל קורסון, קנת' מקנזי ואמיליו סגרה יצרו לראשונה את האסטטין ב-1940 באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בהפצצת ביסמוט בחלקיקי אלפא. שמו נגזר מהמילה היוונית astatos, שפירושה 'לא יציב'.
93 נפטוניום 1940 אדווין מקמילן ופיליפ אבלסון יצרו את הנפטוניום ב-1940 באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בהפצצת אורניום בנויטרונים. הוא נקרא על שם כוכב הלכת נפטון, הבא אחרי אורנוס.
94 פלוטוניום 1940 גלן סיבורג, אדווין מקמילן, ג'וזף קנדי וארתור וול יצרו לראשונה את הפלוטוניום בסוף 1940 באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בהפצצת אורניום בדאוטרונים. הוא נקרא על שם פלוטו, שנחשב אז לכוכב הלכת הבא אחרי נפטון.
95 אמריציום 1944 גלן סיבורג, ראלף ג'יימס, ליאון מורגן ואלברט גיורסו יצרו לראשונה את האמריציום ב-1944 במעבדה המטלורגית של אוניברסיטת שיקגו בימי המלחמה. הוא נקרא על שם אמריקה, כשם שאירופיום, היסוד שמעליו, קרוי על שם אירופה.
96 קוריום 1944 גלן סיבורג, ראלף ג'יימס ואלברט גיורסו יצרו לראשונה את הקוריום ב-1944 בהפצצת פלוטוניום בחלקיקי אלפא בציקלוטרון בברקלי, וזיהו אותו באוניברסיטת שיקגו. הוא נקרא על שם מארי ופייר קירי.
61 פרומתיום 1945 ג'ייקוב מרינסקי, לורנס גלנדנין וצ'ארלס קוריל זיהו את הפרומתיום ב-1945 במעבדות קלינטון (כיום המעבדה הלאומית אוק רידג') בטנסי, בהפרדתו מתוצרי הביקוע של אורניום. הוא נקרא על שם פרומתאוס, הטיטאן שגנב את האש מהאלים.
97 ברקליום 1949 סטנלי תומפסון, אלברט גיורסו וגלן סיבורג יצרו לראשונה את הברקליום בדצמבר 1949 באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בהפצצת אמריציום בחלקיקי אלפא. הוא נקרא על שם העיר ברקלי, כשם שטרביום, היסוד שמעליו, קרוי על שם הכפר השוודי איטרבי.
98 קליפורניום 1950 סטנלי תומפסון, קנת' סטריט ג'וניור, אלברט גיורסו וגלן סיבורג יצרו לראשונה את הקליפורניום ב-1950 באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בהפצצת קוריום בחלקיקי אלפא. הוא קרוי על שם מדינת קליפורניה ואוניברסיטתה.
99 איינשטייניום 1952 צוות בראשות אלברט גיורסו בברקלי, בשיתוף מדענים מארגון ולוס אלמוס, זיהה את האיינשטייניום ב-1952 בפסולת של 'איוי מייק', ניסוי הפצצה המימנית המלאה הראשון, באוקיינוס השקט. הוא נקרא על שם אלברט איינשטיין.
100 פרמיום 1952 הצוות של אלברט גיורסו בברקלי, בשיתוף מדענים מארגון ולוס אלמוס, מצא את הפרמיום ב-1952 בפסולת ניסוי הפצצה המימנית 'איוי מייק'. הוא נקרא על שם הפיזיקאי האיטלקי-אמריקאי אנריקו פרמי.
101 מנדלביום 1955 אלברט גיורסו, ברנרד הארווי, גרגורי צ'ופין, סטנלי תומפסון וגלן סיבורג יצרו לראשונה את המנדלביום ב-1955 בברקלי, בהפצצת איינשטייניום בחלקיקי אלפא. הוא נקרא על שם דמיטרי מנדלייב, יוצר הטבלה המחזורית.
102 נובליום 1958 צוות שעבד במכון נובל לפיזיקה בשטוקהולם טען ב-1957 שגילה את הנובליום, אך לא ניתן היה לאשר זאת; הצוות של אלברט גיורסו בברקלי דיווח עליו ב-1958, ועבודה בדובנה שבברית המועצות בשנות ה-60 ביססה סופית את תכונותיו. השם מנציח את אלפרד נובל.
103 לורנסיום 1961 אלברט גיורסו, טורביורן סיקלנד, אלמון לארש ורוברט לטימר דיווחו לראשונה על הלורנסיום ב-1961 בברקלי, בהפצצת קליפורניום ביוני בורון, ועבודה בדובנה בשנים שלאחר מכן סייעה לאשר אותו. הוא נקרא על שם ארנסט לורנס, ממציא הציקלוטרון.
104 ראתרפורדיום 1964 צוות בראשות גאורגי פליורוב במכון המשותף לחקר גרעיני בדובנה שבברית המועצות טען לראשונה לגילוי הראתרפורדיום ב-1964, וקבוצתו של אלברט גיורסו בברקלי דיווחה עליו ב-1969; הקרדיט משותף. הוא קרוי על שם ארנסט רתרפורד, חלוץ חקר גרעין האטום.
105 דובניום 1967 הצוות של גאורגי פליורוב בדובנה שבברית המועצות דיווח לראשונה על סימנים לדובניום ב-1967 בהפצצת אמריציום בניאון, והצוות של אלברט גיורסו בברקלי דיווח עליו ב-1970; הקרדיט משותף. הוא קרוי על שם דובנה, העיירה הרוסית שבה שוכן המכון המשותף לחקר גרעיני.
106 סיבורגיום 1974 צוות בראשות אלברט גיורסו וקנת' הולט בברקלי ובמעבדה הלאומית לורנס ליברמור יצר את הסיבורגיום ב-1974 בהפצצת קליפורניום ביוני חמצן. הוא נקרא על שם הכימאי גלן סיבורג.
107 בוהריום 1981 צוות בראשות פטר ארמברוסטר וגוטפריד מינצנברג ב-GSI בדרמשטט שבגרמניה יצר לראשונה בבירור את הבוהריום ב-1981 בהפצצת ביסמוט ביוני כרום. הוא קרוי על שם הפיזיקאי הדני נילס בוהר.
109 מייטנריום 1982 הצוות של פטר ארמברוסטר וגוטפריד מינצנברג ב-GSI בדרמשטט שבגרמניה יצר את המייטנריום ב-1982 בהפצצת ביסמוט ביוני ברזל. הוא נקרא על שם הפיזיקאית האוסטרית-שוודית ליזה מייטנר, ממגלי הביקוע הגרעיני.
108 האסיום 1984 הצוות של פטר ארמברוסטר וגוטפריד מינצנברג ב-GSI בדרמשטט שבגרמניה יצר את האסיום ב-1984 בהפצצת עופרת ביוני ברזל. הוא קרוי על שם מדינת הסן שבגרמניה, ששמה הלטיני הוא Hassia.
110 דרמשטטיום 1994 צוות בראשות זיגורד הופמן ב-GSI בדרמשטט שבגרמניה יצר לראשונה את הדרמשטטיום ב-1994 בהפצצת עופרת ביוני ניקל. הוא קרוי על שם העיר דרמשטט, מקום ה-GSI.
111 רנטגניום 1994 הצוות של זיגורד הופמן ב-GSI בדרמשטט שבגרמניה יצר לראשונה את הרנטגניום ב-1994 בהפצצת ביסמוט ביוני ניקל. הוא נקרא על שם וילהלם רנטגן, שגילה את קרני הרנטגן.
112 קופרניקיום 1996 הצוות של זיגורד הופמן ב-GSI בדרמשטט שבגרמניה יצר לראשונה את הקופרניקיום ב-1996 בהיתוך גרעיני עופרת ואבץ. הוא קרוי על שם האסטרונום ניקולאוס קופרניקוס.
114 פלרוביום 1999 צוות בראשות יורי אוגנסיאן במכון המשותף לחקר גרעיני בדובנה שברוסיה, בשיתוף המעבדה הלאומית לורנס ליברמור, דיווח לראשונה על הפלרוביום ב-1999 לאחר הפצצת פלוטוניום ביוני סידן. הוא קרוי על שם מעבדת פלרוב לתגובות גרעיניות של המכון, שנקראת לכבוד הפיזיקאי גאורגי פליורוב.
116 ליברמוריום 2000 מדענים במכון המשותף לחקר גרעיני בדובנה שברוסיה, בשיתוף המעבדה הלאומית לורנס ליברמור, יצרו לראשונה את הליברמוריום ב-2000 בהפצצת קוריום ביוני סידן. הוא קרוי על שם המעבדה הלאומית לורנס ליברמור בליברמור שבקליפורניה.
118 אוגנסון 2002 צוות של מדענים רוסים ואמריקאים בראשות יורי אוגנסיאן בדובנה, בשיתוף המעבדה הלאומית לורנס ליברמור, צפה לראשונה באוגנסון ב-2002 בהפצצת קליפורניום ביוני סידן והכריז עליו ב-2006. הוא קרוי על שם יורי אוגנסיאן, חלוץ המחקר ביסודות כבדים במיוחד.
115 מוסקוביום 2003 צוות בראשות יורי אוגנסיאן במכון המשותף לחקר גרעיני בדובנה שברוסיה, בשיתוף המעבדה הלאומית לורנס ליברמור, יצר לראשונה את המוסקוביום ב-2003 בהפצצת אמריציום ביוני סידן. הוא קרוי על שם מחוז מוסקבה, שבו שוכנת דובנה.
113 ניהוניום 2004 צוות בראשות קוסוקה מוריטה במכון RIKEN ביפן יצר את הניהוניום ב-2004 בהפצצת ביסמוט ביוני אבץ, והוכר כמגלהו ב-2015. שמו נגזר מ-Nihon, אחד משמותיה של יפן ביפנית.
117 טנסין 2010 צוות רוסי-אמריקאי בראשות יורי אוגנסיאן בדובנה יצר לראשונה את הטנסין ב-2010 בהפצצת מטרת ברקליום, שיוצרה במעבדה הלאומית אוק רידג', ביוני סידן. הוא קרוי על שם מדינת טנסי שבארצות הברית, מקום אוק רידג', אוניברסיטת ונדרבילט ואוניברסיטת טנסי.