מלח: הגדרה בכימיה
מלח: תרכובת יונית המורכבת מיונים חיוביים (קטיונים) ויונים שליליים (אניונים), הנוצרת בדרך כלל כשחומצה מגיבה עם בסיס. מלח שולחן, נתרן כלורי, הוא הדוגמה הידועה ביותר.
בניטרול, הקטיון של המלח בא בדרך כלל מהבסיס והאניון מהחומצה, כמו כשחומצה הידרוכלורית ונתרן הידרוקסיד יוצרים נתרן כלורי ומים. מלחים נקראים כשהקטיון ראשון והאניון שני, כמו באשלגן חנקתי. לא כל המלחים ניטרליים: המסת נתרן אצטט נותנת תמיסה בסיסית במקצת, ואילו אמוניום כלורי נותן תמיסה חומצית במקצת.
דוגמאות
- נתרן כלורי (NaCl) — מלח שולחן
- סידן פחמתי (CaCO₃) — אבן גיר, גיר וקונכיות ים
- נחושת(II) גפרתית (CuSO₄) — יוצרת גבישים כחולים כשהיא מוימה
- אמוניום חנקתי (NH₄NO₃) — דשן נפוץ
בטבלה המחזורית
ההלוגנים של קבוצה 17 קיבלו את שמם מהמילה היוונית ל"יוצר מלח", מפני שהם מתחברים ישירות עם מתכות ויוצרים מלחים כמו NaCl ו-KBr.