הטבלה המחזורית של היסודות
העבירו את העכבר מעל יסוד כדי לראות את נתוניו. לחצו כדי לפתוח את הדף המלא שלו.
החליקו הצידה כדי לראות את כל הטבלה →
אלקטרושליליות מודדת עד כמה חזק אטום מושך אליו את האלקטרונים המשותפים בקשר כימי. תרשים זה צובע כל יסוד לפי האלקטרושליליות שלו בסולם פאולינג: הערכים עולים משמאל לימין לאורך מחזור ויורדים במורד קבוצה, ולכן פלואור בצד הימני העליון הוא היסוד האלקטרושלילי ביותר, וצזיום ופרנציום בצד השמאלי התחתון הם הפחות אלקטרושליליים.
איך אלקטרושליליות משתנה מיסוד 1 עד 118
עמודה אחת לכל יסוד, לפי סדר המספר האטומי. קווים מקווקווים מסמנים את הגז האציל שמסיים כל מחזור, ולכן פסגות חוזרות מראות את הדפוס המחזורי. העבירו את העכבר מעל עמודה כדי לראות את ערכה; הטבלה שלהלן מפרטת את כולם.
משמעות האלקטרושליליות
כששני אטומים חולקים זוג אלקטרונים, הזוג אינו תמיד משותף באופן שווה. האטום האלקטרושלילי יותר מושך את האלקטרונים קרוב יותר ומקבל מטען שלילי קל, והאטום האחר נשאר חיובי במקצת. אי אפשר למדוד אלקטרושליליות ישירות באטום בודד; זהו סולם יחסי שמחושב מאנרגיות של קשרים כימיים.
הערכים כאן משתמשים בסולם פאולינג, שהציג לינוס פאולינג ב-1932, ואין לו יחידות. לרוב המתכות ערכים הנמוכים מ-2, המתכתונים קרובים ל-2 והאל-מתכות מעל 2, כשמימן ב-2.2. כל תא מציג את הערך מתחת לשם היסוד, והמקרא שמתחת לטבלה מציג את סולם הצבעים מנמוך לגבוה.
מגמת האלקטרושליליות
האלקטרושליליות עולה משמאל לימין לאורך מחזור. כל צעד מוסיף פרוטון לגרעין, בעוד האלקטרונים החדשים מצטרפים לאותה קליפה חיצונית ומסוככים זה על זה בצורה חלשה, ולכן הגרעין מושך חזק יותר את אלקטרוני הקשר. במחזור 2 הערכים עולים בהתמדה מליתיום לפלואור.
האלקטרושליליות יורדת במורד קבוצה. כל מחזור חדש מוסיף קליפת אלקטרונים, ולכן אלקטרוני הקשר נמצאים רחוק יותר מהגרעין ומסוככים ממנו טוב יותר. בין ההלוגנים הערכים יורדים מפלואור דרך כלור וברום ליוד.
חריגים וערכים חסרים
להליום, לנאון ולארגון אין ערך פאולינג כי הם אינם יוצרים תרכובות יציבות, ולכן התאים שלהם מציגים מקף. לקריפטון, לקסנון ולרדון יש ערכים, כי הם יכולים ליצור תרכובות, בעיקר עם פלואור. ערכי האקטינידים הכבדים יותר הם הערכות גסות, ואין ערכים ידועים ליסודות הכבדים מאוד.
כמה יסודות כבדים יותר שוברים את המגמה הרציפה. גליום אלקטרושלילי מעט יותר מאלומיניום שמעליו, כי עשרת אלקטרוני ה-d שנוספו בין לבין מסככים את הגרעין בצורה חלשה. זהב אלקטרושלילי במיוחד עבור מתכת, די כדי ליצור את יון האאוריד, Au⁻, בתרכובות כמו צזיום אאוריד (CsAu).
שימוש באלקטרושליליות לחיזוי קשרים
ההפרש באלקטרושליליות בין שני אטומים מראה איזה סוג קשר הם יוצרים. ככלל אצבע, הפרש הנמוך מכ-0.4 נותן קשר קוולנטי לא קוטבי, הפרש בין כ-0.4 לכ-1.7 נותן קשר קוולנטי קוטבי, והפרש גדול יותר נותן קשר יוני. ספרי לימוד מציירים את הגבולות האלה מעט אחרת, ולכן התייחסו אליהם כהנחיה.
דוגמה: במים לחמצן אלקטרושליליות של 3.44 ולמימן 2.2. ההפרש הוא 3.44 − 2.2 = 1.24, ולכן כל קשר O–H הוא קוולנטי קוטבי, כשצד החמצן שלילי מעט. בנתרן כלורי ההפרש הוא 3.16 − 0.93 = 2.23, גדול די הצורך כדי שכלור ייקח את האלקטרון החיצוני של הנתרן לגמרי וייווצר קשר יוני.
ערכי האלקטרושליליות של כל 118 היסודות
לחצו על כותרת עמודה כדי למיין.
| 1 | מימן | H | 2.2 |
| 2 | הליום | He | — |
| 3 | ליתיום | Li | 0.98 |
| 4 | בריליום | Be | 1.57 |
| 5 | בור | B | 2.04 |
| 6 | פחמן | C | 2.55 |
| 7 | חנקן | N | 3.04 |
| 8 | חמצן | O | 3.44 |
| 9 | פלואור | F | 3.98 |
| 10 | ניאון | Ne | — |
| 11 | נתרן | Na | 0.93 |
| 12 | מגנזיום | Mg | 1.31 |
| 13 | אלומיניום | Al | 1.61 |
| 14 | צורן | Si | 1.9 |
| 15 | זרחן | P | 2.19 |
| 16 | גופרית | S | 2.58 |
| 17 | כלור | Cl | 3.16 |
| 18 | ארגון | Ar | — |
| 19 | אשלגן | K | 0.82 |
| 20 | סידן | Ca | 1 |
| 21 | סקנדיום | Sc | 1.36 |
| 22 | טיטניום | Ti | 1.54 |
| 23 | ונדיום | V | 1.63 |
| 24 | כרום | Cr | 1.66 |
| 25 | מנגן | Mn | 1.55 |
| 26 | ברזל | Fe | 1.83 |
| 27 | קובלט | Co | 1.88 |
| 28 | ניקל | Ni | 1.91 |
| 29 | נחושת | Cu | 1.9 |
| 30 | אבץ | Zn | 1.65 |
| 31 | גליום | Ga | 1.81 |
| 32 | גרמניום | Ge | 2.01 |
| 33 | ארסן | As | 2.18 |
| 34 | סלניום | Se | 2.55 |
| 35 | ברום | Br | 2.96 |
| 36 | קריפטון | Kr | 3 |
| 37 | רובידיום | Rb | 0.82 |
| 38 | סטרונציום | Sr | 0.95 |
| 39 | איטריום | Y | 1.22 |
| 40 | זירקוניום | Zr | 1.33 |
| 41 | ניוביום | Nb | 1.6 |
| 42 | מוליבדן | Mo | 2.16 |
| 43 | טכנציום | Tc | 1.9 |
| 44 | רותניום | Ru | 2.2 |
| 45 | רודיום | Rh | 2.28 |
| 46 | פלדיום | Pd | 2.2 |
| 47 | כסף | Ag | 1.93 |
| 48 | קדמיום | Cd | 1.69 |
| 49 | אינדיום | In | 1.78 |
| 50 | בדיל | Sn | 1.96 |
| 51 | אנטימון | Sb | 2.05 |
| 52 | טלוריום | Te | 2.1 |
| 53 | יוד | I | 2.66 |
| 54 | קסנון | Xe | 2.6 |
| 55 | צזיום | Cs | 0.79 |
| 56 | בריום | Ba | 0.89 |
| 57 | לנתן | La | 1.1 |
| 58 | צריום | Ce | 1.12 |
| 59 | פרזאודימיום | Pr | 1.13 |
| 60 | ניאודימיום | Nd | 1.14 |
| 61 | פרומתיום | Pm | — |
| 62 | סמריום | Sm | 1.17 |
| 63 | אירופיום | Eu | 1.2 |
| 64 | גדוליניום | Gd | 1.2 |
| 65 | טרביום | Tb | 1.2 |
| 66 | דיספרוזיום | Dy | 1.22 |
| 67 | הולמיום | Ho | 1.23 |
| 68 | ארביום | Er | 1.24 |
| 69 | תוליום | Tm | 1.25 |
| 70 | איטרביום | Yb | 1.1 |
| 71 | לוטטיום | Lu | 1.27 |
| 72 | הפניום | Hf | 1.3 |
| 73 | טנטלום | Ta | 1.5 |
| 74 | טונגסטן | W | 2.36 |
| 75 | רניום | Re | 1.9 |
| 76 | אוסמיום | Os | 2.2 |
| 77 | אירידיום | Ir | 2.2 |
| 78 | פלטינה | Pt | 2.28 |
| 79 | זהב | Au | 2.54 |
| 80 | כספית | Hg | 2 |
| 81 | תליום | Tl | 1.62 |
| 82 | עופרת | Pb | 2.33 |
| 83 | ביסמוט | Bi | 2.02 |
| 84 | פולוניום | Po | 2 |
| 85 | אסטטין | At | 2.2 |
| 86 | ראדון | Rn | 2.2 |
| 87 | פרנציום | Fr | 0.79 |
| 88 | רדיום | Ra | 0.9 |
| 89 | אקטיניום | Ac | 1.1 |
| 90 | תוריום | Th | 1.3 |
| 91 | פרוטקטיניום | Pa | 1.5 |
| 92 | אורניום | U | 1.38 |
| 93 | נפטוניום | Np | 1.36 |
| 94 | פלוטוניום | Pu | 1.28 |
| 95 | אמריציום | Am | 1.3 |
| 96 | קוריום | Cm | 1.3 |
| 97 | ברקליום | Bk | 1.3 |
| 98 | קליפורניום | Cf | 1.3 |
| 99 | איינשטייניום | Es | 1.3 |
| 100 | פרמיום | Fm | 1.3 |
| 101 | מנדלביום | Md | 1.3 |
| 102 | נובליום | No | 1.3 |
| 103 | לורנסיום | Lr | 1.3 |
| 104 | ראתרפורדיום | Rf | — |
| 105 | דובניום | Db | — |
| 106 | סיבורגיום | Sg | — |
| 107 | בוהריום | Bh | — |
| 108 | האסיום | Hs | — |
| 109 | מייטנריום | Mt | — |
| 110 | דרמשטטיום | Ds | — |
| 111 | רנטגניום | Rg | — |
| 112 | קופרניקיום | Cn | — |
| 113 | ניהוניום | Nh | — |
| 114 | פלרוביום | Fl | — |
| 115 | מוסקוביום | Mc | — |
| 116 | ליברמוריום | Lv | — |
| 117 | טנסין | Ts | — |
| 118 | אוגנסון | Og | — |