אנרגיית יינון: הגדרה בכימיה
אנרגיית יינון: האנרגיה המינימלית הדרושה להסרת האלקטרון המוחזק בחוזק הנמוך ביותר מאטום ניטרלי בפאזה גזית: X(g) → X⁺(g) + e⁻.
אנרגיית יינון ניתנת בדרך כלל בקילוג'ול למול ומראה עד כמה חזק אטום מחזיק את האלקטרונים החיצוניים שלו. הסרת אלקטרון שני או שלישי דורשת תמיד יותר אנרגיה, וקיים זינוק גדול מאוד ברגע שהקליפה החיצונית ריקה, מה שחושף כמה אלקטרוני ערכיות יש לאטום. יסודות בעלי אנרגיות יינון נמוכות, כמו המתכות האלקליות, יוצרים בקלות יונים חיוביים והם מתכות תגובתיות מאוד.
דוגמאות
- הליום — 2,372 kJ/mol, הגבוהה מכל יסוד
- צזיום — כ-376 kJ/mol, בין הנמוכות
- נתרן — 496 kJ/mol לאלקטרון הראשון, 4,562 kJ/mol לשני
- אנרגיית היינון של מגנזיום מזנקת בחדות באלקטרון השלישי, וחושפת שני אלקטרוני ערכיות
בטבלה המחזורית
אנרגיית היינון הראשונה גדלה בדרך כלל לרוחב מחזור ויורדת במורד קבוצה, ולכן היא הגבוהה ביותר להליום בפינה הימנית העליונה והנמוכה ביותר ליד צזיום בפינה השמאלית התחתונה.